מצוות לימוד תורה

הזמן המחויב ללימוד תורה; קבעת עתים לתורה? חיוב הליכה לשיעורי תורה ומה יעשה אם אינו יכול? הסכם יששכר וזבולון; פוסקי הלכות בתוכניות רדיו; חינוך הילדים בברכות; המלמד בן בנו תורה כאילו קבלה מהר סיני; חוק לישראל; נישוק ספר התורה; לא ישמיע קולו בתפילתו; אין ברכה בפרנסה על חשבון תפלה ותורה.

היבט לעולם הסוד; עומק צערו של הראי"ה על המבזים השתדלות טבעית בהשגת ישועת ישראל; מעלת תורה עם דרך ארץ; דברי רמב"ם ודברי גדולי האחרונים בשבח לימוד אומנות, ומעלתה בארץ ישראל; עוז רוחו של הראי"ה נגד מתקיפיו ומתנגדיו; תכנית בעניין הישיבה המרכזית העולמית.

האם מי שלומד לאט יכול להיות תלמיד חכם?; יש מי שאינו קולט מהר, אך הוא בעל הבנה עמוקה, יכולת הסברה או כישרון סיכום; אין לבחור במקצוע תורני כפרנסה, אלא מתוך רצון אמיתי להתקדש במסירות לתורה ולהוראתה; בימינו יש מלמדי תורה רבים, ונכון שרק המתאימים ביותר יילכו להוראה.

על האדם לעסוק ביישובו של עולם בהתאם לכישוריו ולנטיותיו; רק מי שמתאים להוראה ולרבנות נכון שיתפרנס מן הציבור כדי לעסוק בתורה; חשיבות התכנון המוקדם בגיל צעיר; שנות הלימוד בישיבה מתאימות להתבוננות עצמית ולבחירת הדרך בחיים מתוך תורה; שלושת המרכיבים שעל פיהם נכון לבחור; פגם במידות עלול להוביל לבחירה שגויה.

האם נכון לעסוק בתורה ולהתפרנס מן הציבור? התנאים והאמוראים עבדו לפרנסתם; פסק הרמב"ם שאסור להטיל עמו על הציבור; מנהג יששכר וזבולון; דעת החולקים על הרמב"ם; היתרים מיוחדים לדורנו; מי שאינו מתאים להוראה ולרבנות נכון שילמד מקצוע.

שיעור זה חורז "מעניין לעניין באותו עניין" כמה בירורים בעניין ברכת התורה: ברכת התורה למי שניעור בלילה, מהות ברכת התורה – ברכת השבח או ברכת המצוות, לימוד תורה למי שאינו מברך, ועוד. במהלך השיעור התעורר גם דיון הלכתי בין הרב לציבור השומעים.

שיטות בהלכות חיוב "והגית בו יומם ולילה" לעומת "הנהג בהם מידת דרך ארץ". הסברת שיטת הגרש"ז מלאדי בהבדל בין מצות לימוד לידיעת התורה.

יסוד התעלות מצבם הרוחני של עם ישראל ללימוד התורה וקיומה, תלוי לפי ערך הכנתם לקבל את התורה.

עיון בגדרי מצוות תלמוד תורה, לאור סוגיית 'ואספת דגנך - והגית בו'.

סגולת התורה שבעל פה, שקידת התורה והנאת הלימוד תוך התגברות על מפריעי הלימוד. חבלי משיח, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף.